יכולת קוגנטיבית ומזון

אני אמור לעשות שיעורי בית בתכנות ועוד מיליון מקצועות אחרים אבל אני כותב את הפוסט הזה במקום.
הנושא של הפוסט הזה הוא תרופות ומזון משפרי יכולת.

לפני כשנה התחלתי להרגיש ירידה בתפקוד קוגנטיבי ואנרגטי. במילים אחרות הרגשתי טיפש וחלש.
בגלל שאני לא אוהב להיות טיפש וחלש, התחלתי לחשוב על גורמים שמשפיעים על תפקוד מוחי ותהליך הפקת האנרגיה.
בנוסף, ניסיתי להתחקות אחר צעדיי ולבדוק מה בדיוק השתנה באורח חיי שיכל להשפיע על התפקודים האלו.
שינויים שמצאתי הן כדלהלן: מעבר מבית ההורים, שינוי תחומי עניין ועיסוקים, שימוש תחוף במריחואנה באיכות ירודה ושימוש באלכוהול.

המעבר מבית ההורים:

הוא שינוי מאוד משמעותי כי הוא כולל את המעבר לאיזור חדש ובית חדש. כשבסביבה שלך הכל חדש למוח יש המון מידע לעבד ולעכל בבת אחת. בנוסף, אם בעבר היתה לי אימא שדאגה לנקות, להאכיל, לנקות ולדרוש סדר ונקיון ממני, פתאום הייתי אני אחראי לחשוב על הדברים האלו ולבצע אותם. הדבר הוביל לשינוי קיצוני בתזונה כי לא הייתי נוהג לבשל אז הייתי צורך כמעט באופן טוטלי בשר. אם הזמן שיניתי הרגל זה והוספתי לתפריט פחמימות ואז פחמימות מורכבות. המעבר למזון בריא עזר מעט אך לא תיקן לגמרי את ההרגשה שהיכולות שלי ירדו.

שינוי תחומי עניין:

בעקבות המעבר, וכנראה כחלק מתהליך כללי, הפסקתי את הצריכה הגבוהה שהיתה לי של סרטים וסדרות טלויזיה יפניות ורגילות. הפסקתי לשחק משחקי מחשב ומשחקי לוח. בדיעבד זהו עוד שינוי חשוד. משחקים הם עיסוק שמאתגר את המוח. הם מצריכים מחשבה מהירה ותכנון (במיוחד כשמשחקים משחקי אסטרטגיה). הפסקתי לכתוב בלוג. הפסקתי לקרוא עיתונים כפי שהייתי מרבה לעשות קודם לכן. נכנסתי להרבה תחומים שהייתי חלש בהם ולא עסקתי בהם אף פעם.

שימוש בסמים:

היתה לי דיעה מאוד מוצקה בנושא שלא השתנתה יותר מדיי. מריחואנה לא מזיקה. קראתי והתעניינתי. אחרי ניסויים של המון שנים נמצא שמריחואנה לא ממכרת ואין לה נזקים. יש לה אפילו השפעות חיוביות. מצד שני כשמשתמשים במריחואנה גרועה שלא ברור מאיפה היא מגיעה, יכולים להיות לכך נזקים לא צפויים. בכל אופן השימוש התחיל להשפיע עלי בדרך שונה מבעבר. אם בעבר זו היתה חוויה שונה, נעימה ומעניינת, כעת הרגשתי עייף וטיפש כשהשתמשתי בה. השימוש הפסיק להיות החלטה אישית והפך להיות עוד מרכיב בבילוי חברתי עם חברים. החלטתי לקחת הפסקה של שנה משימוש. לא קיבלתי מהסם את מה שחיפשתי. השימוש באלכוהול עלה והפך לחלק מבילויים חברתיים. מצאתי שאני נהנה מההשפעה שלו אך לא מההשפעות ההרסניות שהרבה פעמים התבטאו ביום שלמחרת. האלכוהול הוא גורם שהצטרף בשלב מאוחר ולכן אני נוטה פחות ליחס לו את הירידה התפקודית.

אז מי האשם?

היו לי מספר תאוריות בנוגע לירידה הקוגנטיבית.
הירידה בעיסוקים בתחומים מסויימים, השינוי התזונתי שכלל הרבה פחות בשר עם הזמן (בבשר יש מרכיבים מסויימים שקשה יותר לקבל ממזון מן הצומח כמו coq10 עליו אפרט בהמשך). לגבי השימוש בסמים קשה לי יותר להגיד חד משמעית אז כדי להיות בטוח לקחתי הפסקה. אני שותה אלכוהול פחות מפעם בשבוע ולא משתמש במריחואנה בכלל.

השלב הבא: מה עושה אנשים חכמים.

אחרי מחקר מסויים הבנתי שיש שני משתנים עיקריים שקובעים את רמת היכולת הקוגנטיבית.
אחד הוא השימוש השותף במוח - קרי, ככל שמשתמשים יותר במוח כך יודעים טוב יותר להשתמש בו.
שניים הוא המזון והזמינות של ויטמינים ומינרלים מסויימים.

המענה לתנאי הראשון הוא פשוט - למצוא תעסוקה או לשחק משחקי חשיבה. השנה התחלתי לימודי ניהול מערכות מידע שבהחלט עונים על הצורך הזה.
המענה לתנאי השני - יותר מסובך. יש המון בלאגן במידע שקיים ברשת והמון אי ודעות. יש תוספים שונים וכדורים. בכל זאת זו דרך דיי טובה, קלה, זולה ומהירה לשפר יכולות מוחיות ולכן לא פסלתי אותה ופצחתי במחקר אישי.

תוספים ומזון

אז על אילו תוספים ומאכלים משפרי יכולות מדברים ברשת? יש שני סוגים עיקריים. 

1.נורוטרופיים - סמים שנחשבים משפרי יכולת חשיבה (כן כמו בסרט ההוא) ושהם בעלי תופעות לוואי זניחות עד לא קיימות. מופדפיניל, רייסטמס, ארוגולואיד, ביפמליין, כולין.

2.תזונה - ויטמינים מקבוצת B, אבץ, coq10, אומגה 3, ויטמין A וC, חומצא אלפא לימפואית, חומצות שומן בעלי אורך בינוני (שמן קוקוס), ויטמין D, ויטמין E (אגוזים למשל), שמן צמחי (למשל זית), פחמימות מורכבות (אם בכלל?), ויטמין k.

 

נסיון עם נורוטרופיים:

אחרי שקראתי הרבה על מודפיניל וראיתי שיש רק ראיות חיוביות החלטתי לנסות אותו. תיאורטית הוא אמור לאפשר לי להיות מרוכז יותר ולהרגיש עירני - פחות או יותר מה שחיפשתי. 

התוצאה היתה עירנות מוגברת, חשק מוגבר לעשות דברים, צבעים חזקים יותר ואנרגתיות כללית. דווקא היו קצת תופעות לוואי - ירידה מסויימת בתיאבון (לא מוחלטת כמו עם ריטלין), כאבי ראש שנפתרו כשדאגתי לשתות יותר מים, וחוסר יכולת לישון ב15 שעות שלאחר לקיחת הכדור. מסקנה? שווה מאוד אבל אסור לקחת מאוחר יותר מהבוקר אם אני רוצה לקום למחרת בשעה נורמלית. הרווח שלי ממודפיניל היה מאוד משמעותי.
בנוסף אני נוהג לשלב לפעמים בין ריטלין למודפיניל. ההשפעה של ריטלין יותר אלימה, אבל השילוב שלהן בהחלט עוזר ללימודים או לכל פעילות קוגנטיבית אחרת.

את שאר הנורוטרופיים לא יצא לי לנסות והם באופן כללי פחות מורגשים (חוץ מרייסאמס). דחיתי את הנסיון בהם לעתיד.

 

תזונה:

תזונה הוא נושא בעייתי כי התוצאה של לאכול מזון עשיר בויטמינים היא לא מיידית כמו סם. לכן אני מאמץ חלק מההמלצות ומנסה לשלב כמה שיותר מהמזונות המומלצים בתזונה היומיומית שלי. זאת אומרת שכל יום אני אוכל תפוח ותפוז, אגוזים (ברזיל ושקד), מבשל עם שמן קוקוס ולפעמים גם לוקח כפית, אורז/פסטה/כוסכוס מלאים (להם אני מוסיף צ'יה כי אין לה טעם והיא מוסיפה ים אומגה 3), אני לוקח תוסף תזונה B12, תוסף אומגה 3 (אם לא אכלתי משהו עם צ'יה או דג), כדור ויטמין D, ושייק ירקות (עלים ירוקים שונים, עשב חיטה, תמר ופרי כלשהו). לא מאוד קשה ואמור להיות מאוד בריא.

בתחום הבשר: כרגע אני חי בפשרה. אני אוכל בשר במסעדות, אירועים או אם חבר מציע. ברגיל אני מבשל תחליפי בשר כמו סייטן (החלבון של הגלוטן) בערך 4 פעמים בשבוע ומדיי פעם דברים אחרים. סויה אני צורך בערך פעמיים בשבוע בממוצע.

בתחום החלב: משתדל להימנע ולא קונה באופן יזום.

 

עם או בלי פחמימות?

יש היום ויכוח בתחום התזונה בין אנשים שמאמינים שבני האדם לא צריכים לצרוך דגנים כמו אורז, לחם, פסטה וכו'. הטענה העיקרית היא שהם אינם נספגים היטב והם הסיבה העיקרית למחלות שקיימות כיום. אנו בני האדם, עד המהפכה החקלאית - כלומר כמעט כל הזמן שאנחנו קיימים - לא היינו צורכים את הדברים האלו ולכן לא הותאמנו לעכל אותם. לכן אנחנו לא יכולים לפרק את החומצה הפיטית שמונעת מאיתנו לקבל את המרכיבים החיוניים במזונות האלו. לעוד מידע בנושא חפשו "paleo diet". או ראו את הבלוג הזה (אגב מעניין באופן כללי).

עוד לא התקבעה דעתי בנושא סופית אבל כן השתכנעתי שכנראה עדיף לצרוך יותר שמן באורך בינוני ופחות פחמימות.

To be a music listener

 
It just now came to me that being a music listener is kind of special.

People around me, without me noticing, don't actually listen to music much. They move around hearing music merely because it's being played - never having the urge to listen to something particular like a band or even a genre. "Anything is fine as long as it is not too loud".

Of course, from the latter paragraph, it's easy to notice what I consider myself to be.

I remember times at childhood when I would sit with huge old earphones covering my ears listening to the Lion King soundtrack. Hek, I could enjoy Listening to that today.

Later I would listen to the Phantom of the opera in the same way. I think it was in third grade that my mother would play music for me and my sisters on the car stereo on our way to school.

What's wierd is that I also can remember a period when this stopped.

I would only hear bits of pieces of music. Maybe It's because I got into computers and stopped doing the old things I would do. 

At some point in 14th grade I got into rock and was aspiring to get into rock music but just didn't have any other friends to do it with (silly to think how hard it was to get into music alone. In a way it still is.).

Today I feel more a listener than ever (maybe last year more actually) but still feel I have a never ending journey before me. I still haven't even found my way.